בפסק דינו המנומק, מתח השופט ביקורת על כל תהליך קבלת ההחלטות של ועדת המכרזים שהעניקה פטור, וקבע בין היתר: "לא שוכנעתי, כי צריך היה לתת פטור. ניסיונה של העותרת (מטאור) דומה לניסיונו של כל ספק אחר המספק כבר את השירות, והוא ללא ספק יתרון, אולם, שיטת המכרזים מעצם טבעה נכונה לוותר, במידה זו או אחרת, על יתרון מסוים כדי לזכות ביתרונות אחרים".

השופט גם דחה על הסף את נימוקי המדינה, לפיה אחת הסיבות למתן הפטור היא לוח זמנים דחוק, שנבע מעיכובים שונים בפרויקט. כמו כן, דחה השופט את טענת המדינה לפיה מטאור עשתה שימוש במידע פנים בבקשתה שהוגשה לבית המשפט, ראשית משום שהוא מסופק אם מידע על מתן פטור הוא בגדר מידע פנים ושנית, זה אינו רלבנטי לתביעה.
 
העתירה של מטאור הוגשה בחודש ינואר השנה, במסגרתה ביקשה מבית המשפט להורות על ביטול הפטור המתמשך ממכרז שקיבלה ארנסט אנד יאנג במכרז מסגרת גדול שפורסם על ידי מנהלת "אורות לתעסוקה", שנקראה בעבר תוכנית ויסקונסין לתעסוקה. התוכנית מופעלת על ידי משרד התמ"ת. הפטור הראשון ניתן ב-2006 בנימוק ועדת המכרזים לפיו, בגלל הניסיון הרב שיש לארנסט אנד יאנג בפרויקט, יש להמשיך את הקשר איתה. בינתיים, נערך מכרז שלשלביו הסופיים הגיעה מטאור, ולהפתעתה, תוך כדי תהליך המכרז, גילתה כי הפטור לארנסט אנד יאנג הוארך שוב ושוב ללא נימוקים משכנעים.

מכתב העתירה שהגישה מטאור עלה, כי הפטור ממכרז שניתן לארנסט אנד יאנג אינו הראשון – ולמעשה, הוא היה הפטור החמישי במספר. לטענת עו"ד ברק, ישנו נוהל המאפשר ביטול מכרז, כאשר מדובר בפרויקטים קטנים בגודל ובהיקף. אולם, טען , אין דומה הפטור הראשון שניתן לחברת הייעוץ, במסגרת היקף ייעוץ של כמה אלפי שקלים - לפטור האחרון ממכרז, זה שאליו ניגשה להתמודד מטאור, ואשר הוא מוערך ב-10 מיליון שקלים. לטענת מטאור, "ועדת המכרזים ניצלה את הרשות הניתנת לה וגרמה לחשב הכללי ואנשיו לטעות ולאשר את הפטור".

עו"ד ברק צירף לעתירה פסק דין, שניתן לפני כמה שנים נגד משרד הבריאות, בפרשת ביטול מכרז. שם, קבע בית המשפט חד משמעית כי "ביטול מכרז שיצא לפועל והוגשו אליו ראיות, הינו צעד קיצוני, דרסטי, שיש לנקוט בו רק במקרים מיוחדים".