משה ודינה החליטו לבנות את בית חלומותיהם בהרצליה. הם שכרו את שירותיו של קבלן שיבנה עבורם וילה מרווחת. אולם בתום תהליך הם גילו מספר ליקויי בנייה , מרצפות פגומות, נזילות בחלונות , פגמים בטיח וכיוצ"ב. הם שכרו שירותים של חברה לאיתור ליקויי בניה והחברה "ניפחה" את הליקויים והגישה חוות דעת על פיה הקבלן צריך לשלם למשה ודינה פיצויים בגובה של כ- 450,000 ₪ הכוללים פיצוי בגין הליקויים, פיצוי על עגמת נפש, ופיצוי בגין מספר ימים בהם יאלצו לפנות את הבית לצורך ביצוע העבודות.

בחוזה עם הקבלן חתמו הצדדים על הסכם שמידה ויתעורר סכסוך בין הצדדים הוא יעבור לבוררות ולא להליך משפטי רגיל. הם פנו לעו"ד ישראל שמעוני ( בורר, ויוזם חוק הבוררות עם ערכאת ערעור ) והוא הציע להם לבצע בוררות עם ערכאת ערעור מחוץ לבית המשפט, שתאפשר לצדדים לערער על פסק הבורר במקרה שיחושו שלא נעשה עימם צדק.

עו"ד ישראל שמעוני בחן את חוות הדעת של החברה לאיתור ליקויי בניה, סייר בוילה עם מהנדס שנתן חוות דעת אובייקטיבית ופסק שהיקף התיקונים עומד על – 80,000 ₪ . הצדדים לא ערערו על פסק הבורר . הליך הבוררות כולו נמשך כחודש וחצי , העלות הכוללת לשני הצדדים כעשרת אלפים ₪ .

ניהול הליך משפטי בבית המשפט עלול היה להמשך מספר שנים והעלות הכספית היתה גבוהה בהרבה. במקרה זה, הליך הבוררות אפשר את תיקון הליקויים תוך זמן קצר יחסית ובסופו של התהליך משה ודינה אף המליצו לחברים לשכור את שירותיו של אותו קבלן.

בוררות במקום הליך משפטי בתקופת מיתון מפחיתה את העלויות לצדדים במאות אחוזים

עו"ד ישראל שמעוני שכתב לאחרונה את הספר , "אופק חדש בבוררות", מציין שבכל הקשור לסכסוכים בענף הבנייה הליך הבוררות הוא צו השעה. תיקון חוק הבוררות המאפשר לערער על פסק הבורר הופך את הליך הבוררות להליך יעיל ובטוח גם מבחינת הקבלן וגם מבחינת הדייר. וכאשר מתייחסים למשבר במשק ותקופת המיתון הרי שעבור הקבלנים מדובר בהפחתה משמעותית בעלויות עבור הליכים משפטיים.

בתקופות הצמיחה שהקבלנים עמוסים בעבודה ונהנים מהכנסות הם יכולים להרשות לעצמם להעסיק שורה של עורכי דין שינהלו את כל הסכסוכים המשפטיים מול דיירים , אולם בתקופה של משבר שהחיסכון בעלויות הוא קריטי, יותר ויותר קבלנים מעדיפים לפנות לבוררות ולסגור את הסכסוכים המשפטיים בשמינית מחיר . תופעה נוספת היא שקבלנים גם מגיעים לבוררות בעצמם וכאשר יש בורר מקצועי ההליך מסתיים תוך זמן קצר.

המשמעות של הוספת ערכאת ערעור להליך הבוררות מאפשרת לנהל את הבוררות לא רק אצל שופטים בדימוס שעלות הבוררות שלהם יקרה ומשך הבוררות ממושך אלא גם אצל עורכי דין, מהנדסים, שמאים, או אדריכלים שכל אחד מהם יכול לתת מענה בתחום המומחיות שלו. 

עו"ד ישראל שמעוני מקים בימים אילו מוסד לבוררות שיהיו בו קרוב ל- 500 בוררים מכל הסקטורים. בעל דין יבחר את הבורר לפי העיסוק שלו ומהות הסכסוך. בערכאת הערעור ישבו בוררים מקצועיים כגון שופטים בדימוס , עורכי דין ידועי שם וכיוצ"ב שידונו רק בערעורים. מוסד בוררות כזה יספק את הפתרון הטוב ביותר לפתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט , יוריד את העומס מבתי המשפט , יוזיל עלויות ויאפשר להגיע לפתרון סכסוכים בתקופה של חצי שנה או בתקופה אחרת שתקבע מראש.

שיא ישראלי – 12 שנים לברור תביעה בבית משפט על ליקויי בניה

עו"ד נגה לוין שותפה במשרד עוה"ד פלאט, לוין בן עמי נותנת דוגמא לתביעה של דיירים נגד קבלן שהתנהלה במערכת בתי המשפט. מדובר ב- 30 דיירים בבניין ברובע ט' באשדוד שהגישו בשנת 1997 תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד הקבלן ג'ק קאופמן בסך של 2.8 מיליון ₪ בגין ליקויי בנייה, הוא גלגל את התביעה לקבלן משנה, לחברת המעליות ולחברה העירונית לפיתוח אשדוד ( אותה ייצגה עו"ד נגה לוין ) כך החל להתגלגל בבימ"ש סכסוך שיש בו 30 תובעים, קבלן נתבע ושלושה צדדים שלישיים. מבלי לפרט את כל התגלגלות הפרשה בבתי המשפט עו"ד לוין מציינת כי ההליך נמשך 12 שנות דיון, הוא התנהל בשתי ערכאות משפט, היו מעורבים בו 4 שופטים, 5 מפקחים על הביצוע, מומחה מטעם בית המשפט ובסופו של יום תביעה בסך 2.8 מליון ₪ צומצמה ל- 1.3 מליון ₪ שהוא סכום שנקבע ע"י מומחה מטעם בימ"ש.
למרות קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אחרי 12 שנה ובהמלצתו החמה של בית המשפט ,  התובעים  הסכימו הצדדים לפנות לגישור ובסופו, זכו בסכום כולל (כל 30 התובעים יחד) של כ- 170,000 ₪, שהם כ- 5500 ₪ כל אחד.

עו"ד לוין מציינת כי ההתנהלות בתיק הזה מלמדת  שהאופציה של בוררות היא עדיפה לאין שיעור במקרים של סכסוכים בענף הבנייה, סכסוכים בין קבלן לדייר ובין קבלנים לקבלני משנה . זאת בשל המהירות והיעילות של ההליך, ובמיוחד לנוכח התיקון האחרון בחוק הבוררות, המאפשר לקיים הליך לתיקון שגיאות שנפלו בפסק הבורר. בעבר, אחת הדילמות המרכזיות בסוגיית הפנייה לבוררות, היתה הסופיות של פסק הבורר (בכפוף לעילות ביטול הפסק שהן עילות מאד מוגבלות) והיעדר הזדמנות להביא לתיקון שגיאות שנפלו בפסק.
כיום, בעקבות תיקון מס' 2 לחוק הבוררות , נפתרה הדילמה.
התיקון נותן לצדדים שתי אופציות:
האחת- להסכים מראש על הזכות של צד להגיש ערעור בפני בורר.
השניה- להסכים מראש על הזכות של צד להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט במקרים של טעות יסודית ביישום הדין. עו"ד לוין מציינת כי קרוב לודאי שהתיקון לחוק יביא לגידול משמעותי במספר הפניות לפתרון הסכסוכים במסגרת בוררות.

גם בהתאחדות הקבלנים רואים במוסד הבוררות פתרון מיטבי לפתרון סכסוכים בענף הבנייה. התאחדות הקבלנים והבונים חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים בראשותה של עו"ד דליה רבין. המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים משמש כפלטפורמה אוביקטיבית לפתרון סכסוכים בענף הבנייה בין קבלנים לרוכשי דירות, בין קבלנים וקבלני משנה ובין גורמים שונים בענף הבנייה.

עו"ד דליה רבין : " העומס על מערכת בתי המשפט וההימשכות של ההליכים המשפטיים בערכאות השונות יצרו צורך אמיתי במענה מקצועי יעיל ומהיר לפתרון סכסוכים מסחריים ועסקיים. במסגרת שיתוף הפעולה עם התאחדות הקבלנים יצרנו הליך בוררות המותאם במיוחד לסכסוכים הנפוצים בענף הבניה, לדוגמא, אלפי סכסוכים בתחום ליקויי הבנייה המתאפיינים כיום בהליכים משפטיים שנמשכים מספר שנים. על כן, אני מאמינה שאנחנו נוכל לתת פתרון מקצועי נכון ואוביקטיבי לסכסוכים בענף הבנייה, תוך קביעת לוחות זמנים קצובים ותעריפים ידועים מראש"

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון : " הסכסוכים המשפטיים בענף הבנייה מהווים גורם מעכב בצמיחתו של הענף.  הליך משפטי בערכאה ראשונה נמשך לרוב מספר שנים והדיון בערעורים נמשך מספר שנים נוספות. הבוררות היא מכשיר אידיאלי לפתרון הסכסוכים ביעילות ובזמן קצר. אני מאמין שהעברת הבוררות לגוף חיצוני ומקצועי כמו המשכן לבוררות תעודד יותר רוכשי דירות ויותר גורמים בענף לבחור בפתרון זה ".

המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים הקים ערכאת ערעור פנימית שתאפשר לצדדים לערער על פסקי הדין תוך מתן פסקי דין מנומקים וברורים. המשכן לבוררות יאפשר לצדדים לבחור בין בוררות במסלול מהיר של חודש ובין מסלול רגיל שנמשך חצי שנה.

הבוררים בסכסוכים הינם בוררים מקצועיים ומומחים לתחומם המסווגים לפי סוגי הסכסוך הספציפיים. כאשר המשכן לבוררות מפעיל גם מנגנון לבדיקת ניגודי עניינים.

בפסק בוררות שניתן לאחרונה במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים בראשותה של עו"ד דליה רבין, נדון סכסוך בין קבלן ראשי לקבלן משנה על חשבון סופי. התביעה הראשית עמדה על סכום של כ- 60,000 ₪ והתביעה הנגדית על כ- 150,000 ₪ . פסק הדין ניתן תוך חודש ימים ממועד הישיבה הראשונה. עלות הבוררות עמדה על כ- 6500 ₪ לכל צד. הצדדים לא היו מיוצגים כך שלא נאלצו לשלם שכר טרחה לעורכי דין. הצדדים קיבלו את פסק הבוררות והחליטו שלא לערער.

ריקי שחר פורת ,מנכ"לית המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים , מציינת כי המצב הכלכלי עלול לגרום לאי עמידה של צדדים לחוזה בהתחייבויות שלהם וכפועל יצא מזה נוצר סכסוך משפטי. צדדים שירצו לקבל הכרעה מהירה וזולה , הדרך היחידה שעומדת בפניהם היא ניהול הליך בוררות.

מה קורה שהבורר לא מקצועי?

סגן יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות , ישראל דוד, העומד בראש ועדת המומחים והבוררים של האיגוד מציין כי האפשרות לערער על פסק הבוררות מגדילה באופן ניכר את הפוטנציאל של הליכי בוררות בענף הבנייה. הליך הבוררות הוא הליך הרבה יותר יעיל ביחס להתנהלות רבת שנים בבתי המשפט והוא גם מאפשר להגיע לשורש הבעיה ולא לאלץ את הצדדים להתפשר מאימת ההליך המשפטי. עם זאת יש חשיבות לדבריו בבחירת בוררים מומחים בתחומם בעיקר בסכסוכים הנוגעים לעניינים מקצועיים.

רשימת הבוררים של איגוד המהנדסים מתוחזקת על פי תחומי ההתמחות השונים והרבים בענף ההנדסה האזרחית והתשתיות. הועדה בוחרת את בורר או המומחה שהוא בעל המקצוע המתאים לטפל בסכסוך. המומחים והבוררים עוברים אימונים ועדכונים ומחוייבים בהשתלמויות תקופתיות לצורך עדכונם גם בהליכי הבוררות, בתקדימים משפטיים, פסיקות חדשות וחקיקה.  ליד הועדה פועל עו"ד ( מהנדס) יחיאל ברונר שמייעץ לבוררים בעניינים משפטיים במידת הצורך ומלווה משפטית את הועדה

"אנחנו עוקבים אחרי התנהגות של מומחים ובוררים בענף הבנייה יש תופעה חמורה של מינוי מומחי 'אינסטנט' של בתי משפט שלא בהכרח נמצאים בלב העשייה המקצועית ועל כן יש מקרים רבים שלפסיקתם אין בסיס מקצועי והסיבות מובנות.  מצד שני לעיתים ממנים בוררים מהתחום המשפטי שהסכסוך הוא הנדסי ועל כן נוצר מצב של הימשכות ההליך והגדלת העלויות כאשר התוצאה הסופית היא לא בהכרח התוצאה הראויה"